148 שער שלישי תפיסת התנדבות אצל בני תרבויות שונות גיוס בני נוער מקבוצות מיעוט תרבותיות למעשה ההתנדבות אינו פשוט ואינו מובן מאליו . התנדבות, כמושג וכנורמה, היא תלוית תרבות, כאשר לא כל חברה מצפה מחבריה להתנדב למען הזולת ולמען פיתוח הקהילה והחברה האזרחית ( עידן וחסקי-לוונטל, 2002 ) . בחברה הישראלית ההתנדבות היא ברמה כללית, היא שוברת גבולות של עדה או של משפחה, נובעת מהזדהות עם ערכי החברה ונתפסת כאות למעורבות חברתית וכהזדמנות לתרום לחברה . מאידך, בני נוער מהחברה הערבית ויוצאי אתיופיה, למשל, אינם מודעים למסורות של התנדבות במתכונת זו ואינם מורגלים בהן, אלא יותר במסורת של עזרה לזולת ובתוך החברה המיידית הקרובה, או בתוך המשפחה המורחבת . גם דפוסי ההתנדבות בקרב האוכלוסייה החרדית הם, בדרך כלל, בתוך העדה פנימה ( גדרון ולזר, 1998 ) . בברית המועצות לשעבר היה אופי ההתנדבות ממסדי וכפייתי — אנשים נודבו למשימות שונות, פעמים רבות קשות ומשפילות, בהתאם לצורכי הממסד, החברה והמדינה . מסיבה זו תפיסת ההתנדבות של עולי חבר העמים היא שלילית בעיקרה, ורבים מהם תופסים התנדבות כפעולה הנעשית מתוך כפייה ומנצלת את הפרט לצ...
אל הספר