החינוך המסורתי ביישוב הישן בצפת

41 שנשלחו שנשלחו לגולה בבקשת נדבות . לא רק ישיבות גדולות לא היו . בעיר התהלכו ילדים עניים ורעבים שלא נמצא להם מלמד משום הוריהם לא יכלו לעמוד בנטל התשלום . גם מושבי הזקנים ובתי התמחוי התקיימו חלקם רק על גבי ניירות המכתבים שנכתבו 126 לבקשת נדבות . במפקד מונטיפיורי משנת 1866 נזכרים שישה בתי ספר ; בארבעה מהם למדו עשרים תלמידים בכל אחד, ובשניים – 25 תלמידים . בכל בית ספר היה מורה אחד בלבד . כן נזכרים בתי מדרש, שמונה במספר, ומספר תלמידיהם מגיע ל- 275 , 75 מהם נשואים ו- 39 127 ( או 59 , הכתב אינו ברור ) רווקים . אלעזר רוקח, נכדו של ישראל ב”ק, מייסד הדפוס בצפת ( 1831 ) ובירושלים, היה ממובילי ההתנגדות ליישוב הישן ולראשיו בצפת . בשנת 1871 לערך הוא פרסם את הספר ״מצב העיר הקדושה צפת ותושביה האשכנזים״ , שהוא כתב אשמה חריף כנגד ראשי העיר ותושביה . על מצב החינוך כתב רקח כך : השמעתם מימכם אשר בעיר בה ישכנו חמשת אלפים וחמש מאות וששים נפשות מאחינו בנ”י [ בני ישראל ] לא יימצא בבית הוקצע [ שנועד ] לתורה ולתעודה אשר בה ילמדו בני עניים – אשר אין יד אבותיהם משגת לשלם בעדם שכר לימוד – תורה ? בעיר גדולה לאלהים...  אל הספר