צפת בצבת החינוך 26 כמובן החלוקה – מקור כל הרעות – שהמיתה במקבליה כל רגש טבעי ואהבה לעבודה . בין החרדים פה – שכלם נמנים על המקבלים – בזויה בעיניהם המלאכה הגופנית, נגר, חרש-ברזל, חיט אם ימצא במשפחה, הרי זה פגם 66 גדול ביחוס . תושביה המוסלמים של צפת התפרנסו ברובם מעבודות חקלאות בסביבה ושמרו על קשר עם הכפרים שבאזור . חלקם עסק בתוך העיר במלאכה, בייצור שמן זית, יין, כותנה ובדים . בעיר היו שווקים ששירתו את יישובי הסביבה, ובכל יום שישי בשבוע התקיים יום שוק . לקראת סוף המאה ה- 19 תפסו המוסלמים את הבכורה בפעילות המסחר בצפת ובאזור, כך שלצד המצב הכלכלי הקשה בקרב היהודים, מצבם הכלכלי של הסוחרים המוסלמים התפתח ושגשג בזכות התנהלותם הכלכלית והמסחרית . הסוחרים המוסלמים התחרו בסוחרים היהודים, תפסו נתחים מתחומי הפעילות שלהם ודחקו אותם מפעילותם 67 הכלכלית המסחרית . החלוקה לכל יהודי היושב בארץ הייתה בעיקר מנת חלקם של האשכנזים . בקרב יוצאי המזרח וילידי הארץ מדורות, קיבלו את כספי החלוקה רק תלמידי חכמים, אלמנות 68 הקהילה הספרדית של צפת הייתה מאורגנת תחת כולל אחד, וסרה בדרך ויתומים . 69 אורח החיים שלה היה פרוד...
אל הספר