מעולם ההוצאה לאור בוחנים את ה"ניו יורקר" של השבוע, זוג רקדנים מוכשרים בני עשרה מבקשים מטבעות באמצע הקרון . אני אמורה לכתוב לבלוג על הפוליטיקה הגזעית ב"מפצח האגוזים" - הדדליין מחר - אבל בכל פעם שאני מרימה מבט מהמחשב שלי ורואה את העורכת, אני מרגישה טראומה מעורפלת . היא נראית נינוחה, לבושה באלגנטיות כמו תמיד, מאופרת קלות, כאילו יצאה מבין דפי מגזין, בכתבה על סגנון חיים יוקרתי ; היא מביטה בעיניים מכווצות במסך שלה, שקועה בעבודתה . משונה לחשוב שאין לה מושג על הופעת האורח המרכזית שלה בסיוט שלי . רק פעמים נדירות הרגשתי כל כך לא מסונכרנת עם העולם, מוטרדת כל כך מהידע המועט שיש לנו על חייהם הפנימיים של אחרים, ולהם על שלנו . אני מטה את המסך שלי כלפי מטה ולוקחת את החרדה שלי בגנבה - כך אני מקווה - למאגר הגדול ביותר של החרדות כולן : האינטרנט . "חלומות על תינוקות", "משמעות חלום היריון" ; אני מחפשת בגוגל כל ניסוח שאני מסוגלת להעלות על דעתי . אני רוצה תשובות במידה נואשת כל כך, שלא אכפת לי אפילו מה המעסיקים עלולים לחשוב על היסטוריית החיפושים שלי . התוצאות חסרות ערך, כמובן . אתר בשם Dreamwell אומר לי שהתינ...
אל הספר