40 ׀ פרק ב 2 עיתון "דבר" חזה ש"מדיניותה של מצרים . . . לא תשתנה הפוליטי . " 3 הרבה . " לא בדיוק ציפייה לבואו של מהפכן . אך העולם טעה . סאדאת התגלה כמהפכן גדול, וזאת בניגוד לכל הציפיות . הנשיא החדש הבין כבר בשלב מוקדם של שלטונו שהדרך היחידה להביא את עמו לרווחה ולשגשוג כלכלי היא עזיבת האוריינטציה הסובייטית שאליה נאצר הביא את מצרים, תפיסה שכללה הלאמות ושליטה ממשלתית מרכזית על הכלכלה אך לא הביאה לשיפור ניכר במצבו של האזרח המצרי . בעיני סאדאת, האלטרנטיבה היחידה שהוכחה כמובילה לשגשוג היא ההצטרפות למדינות המערב — מהפכה שמעבר לשינוי מדיניות חוץ כללה גם מעבר מתפיסה כלכלית מבוססת משטר ריכוזי לתפיסה כלכלית מבוססת שוק שפתוח להשקעות זרות כמנוע צמיחה . למדיניות 4 הזאת קרא סאדאת ה"אינפיתאח" — ההיפתחות . ואולם הרפורמות הכלכליות של סאדאת לא עברו חלק . למשל, בינואר 1977 החליט סאדאת לקצץ בסובסידיות שממשלת מצרים סיפקה עבור רכש מוצרי יסוד, כגון קמח ושמן . בתגובה יצאו המונים לרחובות כדי למחות נגד מדיניותו של סאדאת שהעלתה להם את מחירי המזון, מחאה שכונתה "אינתיפאדת הלחם" . המהומות יצאו משליטה והצבא התערב . ע...
אל הספר