161 קץ המנדט הבריטי על ארץ ישראל התקשורת בין הצבא והמשטרה הייתה רעועה ושיתוף פעולה ביניהם בקושי הושג, מה גם שהמטלות של המשטרה, כמו איסוף מודיעין ועיבודו, היו מעבר ליכולותיה . לפי מקינס, הטקטיקות שבהן נקט הצבא והקווים המנחים שלפיהם היה עליו לפעול לא התאימו למצב בארץ ישראל . הפעילות הצבאית הייתה שגרתית וכללה חיפושים אחר נשק ללא ביצוע פעולות מנע נרחבות . הגישה הייתה שמרנית, נשענה על שיטות לוחמה ישנות ודמתה יותר לפעולות שיטור אימפריאליות מאשר ללוחמה מודרנית . מפקדי הצבא בחנו את הבעיה במונחים צבאיים טהורים, אולם לעיתים החלטות לגבי שאלות צבאיות רגישות התקבלו ברמת הקבינט בלונדון ולא בשטח . נוצר מתח מתמיד בין שאיפה צבאית מקצועית לבין הדגש על פיקוח אזרחי ושימוש בכוח מזערי . אולם, הרשויות האזרחיות לא היו מסוגלות לבנות אסטרטגיה פוליטית שלפיה 386 הצבא יכול היה לפעול . שר האוצר יו דלטון היה חרד ונחרץ בו-זמנית . בינואר 1947 הוא כתב ביומנו שאי-אפשר לתת למצב הנוכחי להימשך . ארץ ישראל, ציין במפורש, הופכת מהר מאוד לנטל על בריטניה . זמן מה אחר כך הוסיף דלטון שאם בריטניה נמצאת במקום שבו אין רוצים בה ואין ...
אל הספר