126 חגי כנען | ירון סנדרוביץ ירון : מעניין שהנוכחות של המוות יכולה להיות חזקה גם למי שלא נפגש איתו ישירות . קראתי לפני כמה ימים ראיון עם נורית גרץ לכבוד פרסום הספר שכתבה על עמוס עוז, מה שאבד בזמן . היא מדברת בו על המוות הקרב, על ההבנה שהחיים שלה עומדים להסתיים . ומעניין שהיא מדגישה שתמיד הרגישה ככה, שמאז שהיא עמדה על דעתה, ככה היא חווה את החיים שלה . חגי : בדיוק ראיתי סרט דוקומנטרי על במאי הקולנוע אינגמר ברגמן . הוא מספר שם שכבר מגיל קטן הייתה לו חרדת מוות, שהייתה מופיעה דרך קבע ומטלטלת אותו כילד . זה גם ניכר ביצירה שלו . ירון : מעניין אותי האופן שבו תודעת המוות משפיעה על הערך שאנחנו מייחסים לחיים שלנו . במאה ה- 20 הייתה השקפה רווחת, שאותה אתה מכיר היטב, שטוענת שמה שמכונן את המשמעות של החיים היא תודעת המוות, הקיום לקראת המוות . חגי : אתה מתכוון לעמדה של היידגר ? ירון : גם . אלה רעיונות שחלחלו לתרבות החילונית שלנו באופן כל כך עמוק עד שלא שמים אליהם לב יותר . הם נוכחים בשירה, בספרות, בקולנוע, בפילוסופיה, איפה לא . . . חגי : אני בדיוק קורא את הטרילוגיה הניו-יורקית של פול אוסטר, ובה המספר ...
אל הספר