262 בנימין איש שלום 753 עם זאת, הרב נשמתו [ . . . ] חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם״ . קוק התווה קווים כלליים להבהרת תחומה של העבודה הדתית, יעדיה ודרכיה . חשוב לציין שמהפסקאות הרבות המתייחסות לעבודה הדתית או ל״דרך הקודש״ עולה בבירור שרוחב ההיקף מבחינת תחומה, יעדיה ודרכיה של ״דרך הקודש״ חורג ממה שמקובל להגדיר במחקר כדרך מיסטית ( via mystica ) במובנה הצר, כלומר טכניקה מסוימת להשגת הדבקות המיסטית . עובדה זו משקפת את הבעייתיות ביחסו של הרב קוק למיסטיקה, והיא שבה ומאשרת את ההנחה שעמדה ביסוד מחקרנו בדבר המתיחות בין יסודות רציונליסטיים ובין מגמות מיסטיות בהגותו . מתיחות זו באה לביטוי בולט בנוסחאות שונות בכתבי הרב קוק המתייחסות למהותה של ״העבודה העליונה״ . בפסקאות רבות מדובר על יצירת סינתיזה בין השכל והרצון כמגמתה של העבודה הדתית . ״העבודה העליונה של האישיות הפרטית״, אמר הרב קוק, ״היא להעלות את כוחות החיים הטבעיים, הרצוניים, שיהיו 754 האיזון המבוקש ממוזגים בטבעם עם המחשבתיים השכליים״ . בין שכל לרגש או לרצון אינו בחינת מטרה רחוקה שהשגתה היא בגדר משאלת לב בעלמא . הרב קוק ראה באיזון זה כורח קיום ...
אל הספר