240 בנימין איש שלום של מהות והכרה וקודם שניגש לברר את השפעת עמדותיו של הרב קוק על הפראקסיס בשיטתו, מן הדין להקדיש דיון מיוחד לתפיסתו בשאלת התכלית . שלושה מוטיבים קלסיים עומדים במוקד דיוניו של הרב קוק בסוגיה זו ; יראה, אהבה ודבקות . כל אחד ממוטיבים אלה נושא עימו גוני משמעות שונים בכתביו, על פי הקשר הדיון ומטרתו בכל מקום שהם מופיעים . ברם, בין כל המוטיבים הנזכרים שוררות זיקות גומלין, ואפשר לומר שביסודו של דבר הם נתפסים כהיבטים שונים של עניין אחד, לאמור ; אידאל הדבקות . ה״דבקות״ היא 677 הן בספרות ממושגי היסוד של המיסטיקה היהודית לתולדותיה . הקבלה והן בחסידות נתפסת הדבקות כאידאל של החיים הדתיים 678 בין שרואים בה אידאל נעלה ביותר שיחידי סגולה והמיסטיים, בלבד נועדו לו ובין שרואים בה נקודת מוצא המחייבת כל 679 אידאל הדבקות, שמשמעו התקשרות קרובה ואינטימית אדם . 680 נתפס לעיתים במונחים רציונליסטיים-ביותר עם אלוהים, אינטלקטואליסטיים, היינו דבקות השכל במקורו המושגת בתהליך של השכלה, או במונחים חווייתיים-רגשיים ואי-רציונליים כגון 681 בין כך ובין כך, הדבקות אהבה, כיסופים או התגלות על-שכלית . לקוות ? ...
אל הספר