את ומדיח מסית שאני מקלקל, שאגי אותי, מאשימים חיו הציבורית עבודתי ימי כל לאולם בואי לפני כך . שאמרו אלה, צדקו ואולי ומחנכיו . הוריו בגד אותו מקומם הנוער . הייתי תמיד הדבר : כן שאומנם ונזכרתי, הנוער, את פגישותי כל את לזכור ניסיתי זה מקלקל שהיה על למיתה דנוהו הגדול שסוקראטם זה, גם שזכרתי אלא אותו . "מקלקל" גאליליאו, — לקרסוליהם אף מגיעים דורנו בני אנו שאין הגדולים, כל הנוער . . . את הנוער את מדיחים שהם תמיד, האשימום — גאריבאלדי שלי, ביירון, ברונו, ג׳ורדאנו - - - - - - למרד . אותו ומעוררים נמצא תפלה דעה בכל שבהם . בטוב אף המחנך, של בפסיכולוגיה אחת אי-הבנה יש צריך שהנוער היא, זו דעה כך . זו בבחינה וגם טעות . של וקורטוב אמתשל קורטוב ומה טוב מה יודע אינו הנוער החיים . במהלך להתערב לו אסור נוער ובתור להתכונן, אין בדבר . יש אמת של קורטוב הנכונה . הדרך את ידע יתערב, — כשיגדל ורק רע, שבע . בן של כזה דינו שבע--עשרה, בן צעיר, גם ואולי בחיים . להתערב יכול שבע, בן ילד, בשעה אולם - - - - - - נורמאלית . ובתקופה נורמאלי בציבור אמורים ? דברים במה אולם מי — האחרונה במלחמה ראינו משתנה . היחס מלחמה, בשעת למ...
אל הספר