נשפתי היתה אחי, אצל שריפה לבין אצלי שריפה בין בהבדל להרגיש עלי נגזר לה שהודוח חסיד הייתי ישראל, בארץ יהודי רוב של הפיר הייתי ומתמיד מאז עצמה, הציונית התחלתי הציונית הבעיה של המזעזע, הממשי, עומקה את אולם ! היהודית והמדינה הלגיון המזרחית אירופה של התמונה את להכיר משהתחלתי שנה, שלוש-עשרה לפני רק להבין כל הקודמות, השערותי וכל השגותי כל כי לי, נתברר אז ורק שם רק שלאחר-המלחמה . של בלונדון, הלגיון תעמולת של לדומה, הבחירות של הצאריסטיות, מהפרעות רשמי רחוקים הדים כעין אלא היו לא אלה שכל — וכדומהעכו של בארץ-ישראל, המלחמה רק עתה׳ רק חשתי לציון הרעב של האמיתי הטעם את : והממשית האמיתית הציונות של התפיסה את בחובי אני נושא מאז האיומה . . . המציאות את עיני לנגד בראותי כאן, בשם אותה מכנים אגו פעמים יותר« נשגבה יותר, גדולה ציונות של האינסטינקטיווית למושג כנראה קרוב "צהר" התנ״כית המלה של הקדמון ( המובן "הצה״ר" או רוויזיוניזם — מ״ציונות" יותר זה הרי לאמיתו-של-דבר אבל הצ״ח, לה קוראים אנו פעם ״זניט״ ) , אני כאשד אולם — ו״נצח״ ״היסטוריה״ ״עם״, כגון ענקיות, מהויות עם מזדהה זה מושג קיר כי אני׳ חש לונדון, או פא...
אל הספר