189 שער ג : סיכום ממבט היסטורי והשוואתי שגשוגה של מדינת ישראל . מחקרים אלו ואחרים היו המסד לקידום של מדיניות ציבורית ופלטפורמות ייעודיות שפעלו בהצלחה לשילובם של חרדים בתחומים אלו . בדומה לכך, גם מסמך זה מבקש להעלות אל השיח הציבורי את שאלת הזיקה של המגזר החרדי למדינת ישראל, ואף יותר מכך — את מידת מחויבותו לדמוקרטיה מהותית . שיעורי התמיכה הנמוכים בקרב החרדיות והחרדים במוסדות השלטון ובשוויון זכויות לכול והירידה שנצפתה בתחומים אלו בעשורים האחרונים מציבים אתגר חברתי ופוליטי ניכר בפניה של החברה הישראלית . כשלפני עשרים שנה הביעו חרדים הסתייגות משוויון הזכויות לכלל האוכלוסייה, היה שיעורם בחברה הישראלית % 6 ; כשהם מביעים עמדה דומה כיום, שיעורם הוא יותר מ- % 12 . כל חברה דמוקרטית מחויבת להכיל קבוצות בעלות דעות שונות, אך כאשר קבוצה שגדלה במהירות איננה מקבלת את כללי המשחק הדמוקרטיים במלואם, ההשלכות הפנים-חברתיות והפיחות המתמשך בתחושת הסולידריות עלולים להיות קשים . החברה החרדית הולכת וגדלה ואף הולכת ומתגוונת, אבל שינוי בתפיסות הדמוקרטיות שלה ובשאלת תפקידם האזרחי של החרדים כפרטים וכקהילה טרם התחולל ...
אל הספר