פרק 1: מהעבר אל ההווה: המהלך האסטרטגי שבזכותו החרדיות פורחת

32 יהודית, חרדית ודמוקרטית : מדינת ישראל והדמוקרטיה בעיניים חרדיות ישראל הצעירה והדינמית במחצית השנייה של המאה ה- 20 שוב לא היה מקום להתנהגות שעיצבו יהודים קשי יום במזרח אירופה במאה ה- 18 . לפיכך סביר היה להניח שהחרדיות תשרוד, אם תשרוד, רק במסגרת "שמורות טבע" מצומצמות ; אי פה, אי שם . גם בשנות השבעים, בעת המהפך הפוליטי בישראל שהעביר את הגה ההובלה הלאומי מהשמאל הסוציאליסטי אל הימין המסורתי-שמרני, לא עלה על הדעת שהציבור החרדי עתיד להגיע לעמדת השפעה ולנוכחות בולטת כל כך ברחוב הישראלי . הערכת חסר זו, וכן שיקולים פוליטיים, הם שהניעו את ממשלת בגין הראשונה לפעול בנדיבות כלפי הציבור החרדי ולאפשר דחיית גיוס גורפת לכל גבר חרדי שהיה מעוניין בלימוד תורה . לו היה עזר ויצמן, שר הביטחון באותה עת, מעריך שמשמעות המהלך תהיה שכעבור חמישה עשורים ייגרע מכל מחזור גיוס של צה"ל כחמישית מכוח האדם המגיע לגיל גיוס, סביר להניח שהוא היה מתנגד לו מתוך ההבנה שהדבר חותר תחת הלגיטימיות של האפיון המקובל של צה"ל כצבא העם . ואולם המציאות התפתחה אחרת : החברה החרדית הצליחה להשתקם מנוראות השואה ומאובדן עולם הישיבות המפואר ב...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר