המאבק ללגליזציה של קנאביס בישראל

המדינה, אז פרסמה הכנסת נוסח חדש של "פקודת הסמים המסוכנים" מתקופת המנדט ובו פירוט סוגי עבירות הסמים השונות ( החזקה, גידול, סחר וכדומה ) יחד עם העונשים הצפויים . במהלך השנים מאז נערכו מספר שינויים ותיקונים בנוסח החוק, אולם הקו המנחה היה נוקשה ביותר – אדם שנתפס כשברשותו כמות קטנה של קנאביס לשימוש אישי, צפוי על פי החוק היבש למאסר של עד שלוש שנים . אדם שנתפס כשברשותו שתיל קנאביס צפוי על פי החוק היבש לעונש מאסר של עד עשרים שנה - זהה לעונש על הריגה ויותר מעבירת אונס ( ! ) . בפועל כמובן העונשים קלים בהרבה, אך המסר שעובר מחקיקה כזו הוא ברור . "לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל . העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים" ( פקודת הסמים המסוכנים [ נוסח חדש ] תשל"ג - 1973 ) . ברובם המוחלט של המקרים גזר הדין בעוון החזקת קנאביס לא הגיע לקצה הענישה העליון, אולם אין ספק כי בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל נרשמו לא מעט מקרים של אכיפת יתר וענישה חסרת פרופורציה : למשל, קטעי ארכיון מהעיתונות באותה תקופה, מספרים על נער ...  אל הספר