מסגרת תאורטית

14 | קומץ שמיים ביד - קידום תהליכי ויסות עצמי בבית הספר ובגן מהו ויסות עצמי ? בשנות השישים של המאה הקודמת התחולל שינוי בתפיסתם של פסיכולוגים בעולם, ובעיקר בארצות - הברית, באשר למהות האדם . התפיסה הביהביוריסטית הרואה באדם יצור שפעולותיו מוכתבות על ידי סביבתו, הוחלפה בתאוריות קוגניטיביות הומניסטיות המבליטות את מקומה של התודעה האנושית בתיווך בין הסביבה לבין הפעולות של האדם . מפנה זה הוביל לשינוי של ממש באופן תפיסתן של הלמידה, המוטיבציה וההישגיות האנושיות . התאוריות הקוגניטיביות עסקו במבנים של ההכרה ובתפקודיה, ומוקד העניין בתחום החינוך השתנה מהתבוננות בהשפעת המשתנים הסביבתיים על הלמידה אל בחינת התהליכים הפנימיים הכרוכים בה . פסיכולוגים ואנשי חינוך הבינו שבִּמקום לקלוט מידע באופן פסיבי אנשים לומדים צריכים להיות פעילים בהשגת המידע ובעיבודו . מגמה זו הביאה להתפתחות של מחקר רחב ומקיף גם בתחום הוויסות העצמי ( 2008 Schunk, ) . קיים מִגוון של הגדרות למושג "ויסות עצמי" ( 2004 Eisenberg & Spinrad, ) . ריבוי הגדרות אינו נדיר בפסיכולוגיה החינוכית : כיוון שזו אינה מדע מדויק, אין תמימות דעים בין אנשי ה...  אל הספר