צמיחתם של מוסדות הקהילה היהודית בשטחי ברית המועצות לשעבר

אלואים אנות יערים דיללומטיים המלאים בין יאראל לבין רוריה : עבר, הווה, עתיד 52 פערים אידיאולוגיים בין קבוצות שונות היו בלתי נמנעים : בעוד ה״פוליטיקאים״ מבין היהודים הסובייטים סברו כי הגירה המונית היא הדרך היחידה לפתור את הבעיות הלאומיות של יהדות ברית המועצות ושאפו להתרכז במאבק על זכות ההגירה, ״אנשי התרבות״ עמדו על הצורך בהחייאה ובפיתוח התרבות היהודית בברית המועצות עצמה . יתר על כן, הפלג המתון ה״לגליסטי״ של ״אנשי התרבות״ ראה בכך משימה ארוכת טווח והיה מוכן לשיתוף פעולה מוגבל עם השלטון . לכך נוספה התעניינות הולכת וגוברת בדת היהודית ובקהילות היהודיות, שגם ביחס אליהן הסתמנו בסוף התקופה הסובייטית חילוקי דעות בין חב״ד לליטאים ובין הציונות הליברלית לציונות הדתית, אשר הלכה למעשה שיתפו ביניהם פעולה הן בעשייה והן במאבק למען ההגירה לישראל ( 1998 Khanin, 2002 ; Morozov, ) . כתב העת היהודי בשפה הרוסית ׳תרבות׳ היה לאחת הפלטפורמות הללו, והעורך שלו, הסופר פליקס קנדל, הדגיש את הזכות של קוראיו להכיר את עַמם ואת תרבותו : ״זוהי תרבותך, זוהי ההיסטוריה של העם שלך, זוהי המסורת שלך . קרא ללא חשש, קורא יקר . קרא...  אל הספר