״עניין אותם הקאר למערב, אקודם לכן התאליין בלעומתיות הדדית״ 37 מלפגוש בי . בסיועם פגשתי לראשונה את גנאדי טרסוב ( Genady Tarasov ) , שהיה סגן ראש האגף למזרח התיכון וצפון אפריקה, וראש מחלקת ישראל ופלשתינה, שקודם לכן לא הכרתיו . טרסוב היה ״אנטיתזה״ של יחסים טובים עם ישראל וכל הזמן התווכח איתי . הסובייטים באו כלפינו בדרישות בלתי פוסקות — שנפסיק להפעיל עליהם לחצים בנושא העלייה ושנאמץ גישה מאוזנת יותר ביחס אליהם . גם שגרירות ארצות הברית עזרה לנו ליצור קשרים . הם הסדירו לי קשר עם כמה שגרירויות אחרות במוסקבה . תחילה קיבלתי הזמנות לאירועים של מזכירים שלישיים, ועם הזמן הצלחנו להרחיב את הסדק הזה לפגישות מדיניות בדרג מדיני גבוה יותר . בנוסף, יצרתי קשר עם המודיעין הסובייטי . פיתחתי קשר עם אנשי המכון ללימודי ארצות הברית וקנדה של האקדמיה הסובייטית למדעים ( куан иимедакА ыданаК и икиремА вотатШ хынненидеоС тутитснИ РССС ) . הם אומנם נקראו מכון מחקר, אולם בפועל היה זה מוסד להכשרת מרגלים . איש הקשר שלי במכון היה להלכה מומחה לישראל, אולם נדהמתי לגלות שלא הוא ולא אף אחד אחר בברית המועצות לא הכירו את ישראל ...
אל הספר