במבט לאחור

9994 מלחמת לב-ון הש-ייה 157 השינויים במאפייני המלחמה ובסביבה האסטרטגית והאופרטיבית . מקבלי ההחלטות בישראל הבינו כי התשומות הנדרשות להכרעתו הצבאית של חזבאללה הן גדולות מן התשומות שהם היו מוכנים להשקיע, והעריכו כי הכרעה כזאת גם אינה נדרשת בנסיבות המיוחדות של העימות . הם ניסו אפוא לגרום לחזבאללה ( ובמידה מסוימת גם למדינת לבנון ) נזק כבד שיגרום לו להימנע מפעולות חטיפה בעתיד ויבטיח לישראל תקופה של שקט . הכוח האווירי נתפס ככלי היעיל ביותר להשגת יעדים אלה, וההערכה הייתה כי הפעלתו אכן תגרום לאותו נזק מרתיע . עם זאת, הכוח האווירי לא הצליח להתמודד עם האופן שבו הפגין חזבאללה את שרידותו ועם ההשלכות שהיו לירי הרקטות המתמשך על התחושות בציבור הישראלי . גם ההפעלה המהוססת והמאוחרת של כוחות היבשה לא הצליחה להתמודד עם האתגר . לאחר המלחמה שררה בציבור הישראלי תחושה קשה של אכזבה ותסכול, שנבעה בעיקר מן הפער הגדול שבין הציפיות לניצחון במלחמה ובין תוצאותיה בפועל . לישראל היה זמן כמעט בלתי מוגבל לפעולה, ובראשיתה זכתה הפעילות הצבאית לקונצנזוס כמעט מוחלט . בסיומה של המלחמה התברר כי בניגוד לציפיות חזבאללה עומד על ...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי