פרק חמש עשרה: דרכים חדשות לקליטה

עלייה וקליטה 410 והלך . טבנקין, במפגשיו עם הנוער התנועתי באפעל, נקלע לייאוש עקב חוסר הנכונות של הנוער להגשים ומספרם הזעיר של גרעיני התנועה . סיפורו של גרעין, שלדעת מדריכו היה הטוב ביותר שהגיע מן התנועה בצפון אפריקה, מהווה דוגמה שכיחה : באים — ועוזבים . הגרעין, מיד לאחר הפילוג בקבה"מ, עבר מעין-גב לגינוסר . סיני, חבר הקיבוץ, מונה להדריכו . בעת סמינר באפעל ביקש סיני מטבנקין כי ירצה לפניהם . תגובתו הייתה יוצאת דופן : "עזוב . . . אין טעם . . . " . לאחר שהתרצה, פתח טבנקין את הרצאתו ב"שאלה הכמותית" — "כמה אתם ? " . לאחר מכן ניגש אל הלוח ( דבר שלא היה מצוי אצל טבנקין ) ושרטט משולש : "היום, כאן — בבסיס, אתם 45 , בעוד חצי שנה תהיו על קו זה — הקצר יותר", הצביע תוך שהוא מותח קווים במעלה המשולש . "השאלה היא תוך כמה זמן ייוותר רק אחד בקודקוד המשולש" . סיני היה המום מן הייאוש שבדברי טבנקין ומן המסר החינוכי השלילי . אולם בתוך זמן קצר התברר כי צדק : מלבד חבר אחד כל האחרים עזבו — רבים מהם למושבים בנגב . 1 "משולש הייאוש" ייצג מציאות מוכרת בתנועה הקיבוצית . אך למרות הייאוש, התקווה לא פסה, ולרגע היה נדמה ש...  אל הספר