מבוא

עלייה וקליטה 308 אלפי עולים . אכן, היישוב גדל בעיקר על-ידי אלה שרצו ויכלו לעלות לארץ והיה להם הכוח להישאר בה חרף כל הקשיים . המנדט, שבתחילת שלטונו בארץ סייע רבות, הגביל — ככל שחלף הזמן, יותר ויותר את העלייה . המכסות ( שדיולים ) של רישיונות העלייה ( סרטיפיקטים ) , הן שקבעו יותר מכל את קצב גידולו של היישוב . אולם גם התנועה הציונית הגבילה : תמיד היו חרדות מפני השפעתה השלילית של הגולה על דמותה של ארץ-ישראל, ותמיד העלייה לארץ נעשתה מתוך התייחסות לכושר הקליטה בה . אף על פי כן ולמרות כל הקשיים, הצליחה התנועה הציונית להתקדם במימוש מגמתה העיקרית : התיישבות כפרית . חלקו של הכפר העברי היה תמיד גדול יחסית בהתפתחות היישובית של הארץ . ולבטח היה גדול — אם משווים את חלקו למגמות העיור בעולם הרחב . לידת המדינה היא שהביאה את העלייה החופשית והגדולה . אולם, על-פי טענת מחקר מקיף על העלייה והקליטה, גם התרחש שינוי גדול — בהיפוך של שני פרמטרים : הגורם הקולט ואופי הקליטה . בשנות היישוב עמדו שתי בעיות עיקריות וקבועות בפני גורמי העלייה והקליטה : בקרה על מספרי העולים ועל טיבם בחו"ל, ושליטה על הקליטה בארץ . הבקרה ע...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי

אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה