ההתיישבות ותפקידיה 202 בין התנועות המיישבות היה לקבה"מ מקום נכבד ביותר בתקופת המנדט . מטרות ההתיישבות שלו גובשו עוד בטרם נעשה לזרם תנועתי ( 1927 ) . אחדות מהן היו כשל קודמיו להתיישבות בארץ-ישראל : שיבה לאדמת המולדת ; שיבה לטבע ; טיפוח הייצור והחקלאות . ואחדות נתייחדו עם תחילת מעשה ההתיישבות של התנועה הציונית ותנועת הפועלים : בעלות לאומית ( ולא פרטית ) על הקרקע ; עבודה עצמית עברית ולא העסקת שכירים וערבים ; קומונה-קולקטיב ולא התיישבות פרטית ; יישוב עצמאי ולא יישוב אדמיניסטרטיבי ; קיבוץ גדול ולא קבוצה אינטימית ; קיבוץ גדל בכל תנאי ולא על-פי היכולת הנתונה ; קיבוץ קולט קליטה פתוחה ולא קיבוץ אורגני ; קיבוץ המפתח גם מלאכה ותעשייה ולא כפר חקלאי בלבד . והכול, הכול — כדי להפוך את "הסדר הציוני" : לא עלייה מתיישבת, אלא התיישבות המעלה עלייה . כבר בפני משלחת פועלי-ציון, בעת מסע-מחקרה בארץ ( פברואר-מרס, 1920 ) , טען טבנקין כי תפקיד אחדות-העבודה בארץ הוא בעיקר תפקיד כלכלי-התיישבותי, וכי השאלה הכלכלית אינה מעמדית בלבד אלא גם לאומית . בהתיישבות הוא ראה את עיקר המפעל הציוני שבלעדיה "אין הציונות אלא אוטופ...
אל הספר