6 חשיבות המידע על השמדת יהודים והממון להצלה

רות לנדאו 230 עזבו את המחנה ב ‑‑ 10 באפריל 1944 . לאחר מסע רגלי דרומה של כ ‑‑ 130 ק"מ, דרך הרי הטטרה, ובסיועם של איכר סלובקי שפגשו במקרה ושל רופא יהודי, הם הגיעו לעיר ז'ילינה שבצפונה של סלובקיה ב ‑‑ 24 באפריל 1944 . שם הם נפגשו, באמצעות הרופא היהודי, עם איש "מרכז היהודים" המקומי ארווין שטיינר ( Steiner ) . שטיינר דיווח מיד על הגעתם ל"קבוצת העבודה" בברטיסלבה, ופעיל מהקבוצה, אוסקר קרסניאנסקי ‑ שהיה מנוסה בגביית עדויות מפליטים פולנים שהגיעו בעבר לסלובקיה ‑ הגיע מברטיסלבה כדי לגבות מהשניים עדות . שני הנמלטים נחקרו על ידו ועל ידי ראש הארגון, אוסקר נוימן, שאף הוא הגיע מברטיסלבה, וכן על ידי ארווין שטיינר ופקיד נוסף של המועצה היהודית המקומית . תחילה, על בסיס רשימות המגורשים מסלובקיה, נקבעו זהויותיהם של הבורחים, ואחרי כן, במשך יומיים, נגבו בנפרד עדויות מפורטות מכל אחד מהם על ידי קרסניאנסקי . על סמך שתי העדויות הכין קרסניאנסקי דו"ח מודפס אחד, ובהקדמה שלו צוין שהוא כולל הצהרות של שני יהודים שברחו מאושוויץ . השיחות התקיימו בסלובקית . לפי ורבה, הדו"ח הסופי של מה שמוכר כ"דו"ח ורבה ‑‑ וצלר" ובהמשך גם...  אל הספר
רסלינג