407 הסופרת העברית הראשונה להציג תיאור מהימן שתואם את מסורת האוטוביוגרפיה המשכילית . קרוב לוודאי שהסיבה להתרחקותה של פונר מיינקין מהכתיבה האוטוביוגרפית של ספרות התחייה נעוצה ברקע הביוגרפי שלה כאישה משכילה . כפי שצוין לעיל, הנשים המשכילות, ופונר מיינקין ביניהן, לא חוו תלישות משפחתית וחברתית ולא "גלוּ משולחן אביהן" כשם ספרו של מינץ . לדברי מינץ, סופרי התחייה העבריים "ניצלו באופן בדיוני לגמרי את המסורת האוטוביוגרפית 32 לעומת כדי לספר את סיפור תלישותו הרוחנית של דור שלם" . זאת, המשכילות העבריות ובהן פונר מיינקין לא היו מסוגלות 33 לתאר את קורות בנות דורן עקב מיעוטן והעדר הקשר ביניהן . אם כתבו על חייהן, כתבו על עצמן או על מקום מגוריהן . על השוני בין הכתיבה האוטוביוגרפית הנשית לכתיבה האוטוביוגרפית הגברית בספרות התחייה עמדה יעל שנקר במאמרה 34 "התלושות מן הספרות : על מיקומן של נשים בספרות התלושים" . בהבחנתה של שנקר, בשונה מדמות "התלוש" האופיינית לאוטוביוגרפיה של ספרות התחייה, האוטוביוגרפיה הנשית היא 35 שנקר "'מקרה פרטי' שאינו מציע הכללה של 'ייצוג לאומי'" . מציינת את האוטוביוגרפיה של פועה רקובסקי ...
אל הספר