336 מיכל פרם כהן באור חיובי את המרחב המשפחתי הנשי ומותח ביקורת מוסווית על המרחב הלאומי הגברי, כאשר התפתחות העלילה מובילה להבנת הכשל שבהעדפת האינטרסים הלאומיים . זאת בניגוד לנורמות הסיפור ההיסטורי-לאומי ההגמוני, שהציגו את המחויבות הלאומית כנעלה על המחויבות המשפחתית או האישית . לדוגמה, בסיפור עזרא הסופר , עזרא נוטל על עצמו את הנהגתם של בני עמו כדי להובילם מבבל לארץ ישראל ומעורר עליו את חמתו של אביה של ארוסתו שרה, החושש שמא ינטוש עזרא את 1 לעומת זאת, שרה מעודדת את עזרא לעוזבה ולמלא את בתו . שליחותו הלאומית : "לא לך להיות תחת יד-אשה ובנים ולשאת טרחם ומשאם [ . . . ] אך לחפץ ה' וישראל עמו תקדיש את כל- מעשיך ומעבדיך, ולמענם, אך למענם תאמץ ידיך [ . . . ] אל נא תאבד 2 בעידודה של שרה, עזרא מוותר על הקמת משפחה בעבורי" . בבבל ויוצא לארץ ישראל בראש בני העם, ואילו שרה נשארת בבית 3 בדומה לכך, ב הריסות ביתר שמעון בר-כוכבא מעמיד את אביה . משימתו הלאומית מעל מחויבותו לארוסתו ואושרו האישי . בר- כוכבא מתעמת עם אלעזר המודעי, אביה של ארוסתו קטורה וראש המתנגדים למרד, וכך מסכל את סיכוייו להינשא לקטורה : "אביה...
אל הספר