ישראל גרשוני 166 שהתפתחה בתקופה הזאת במצרים, והם נתנו ביטוי מרכזי לדעת הקהל ולהלכי הרוח השליטים בקרבה . אל – אהראם היה היומון החשוב והנפוץ ביותר במצרים ובעולם הערבי . הוא גם היה היומון הוותיק ביותר, פעיל ברציפות קרוב לשבעה עשורים מאז 1875 . העיתון היה יומון פרטי בבעלות פרטית ) משפחת תקלא, בתקופה זו בראשות ג'בראיל בשארה תקלא ; העורך היה אנטון אל – ג'מיל ( . אפשר להגדיר את היומון כבימה מודרניסטית ופרוגרסיבית, בעלת נטייה להזדהות עם השאיפות הלאומיות המצריות ) והכלל ערביות ( ולשמש קול לציבור הלאומי . גם אל – מוקטם היה יומון ותיק ומבוסס, פעיל ברציפות קרוב לשישה עשורים, מאז 1889 . גם הוא היה בבעלות משפחות סוריות – לבנוניות ) משפחות נימר, צרוף ומקאריוס ; העורך היה ח'ליל ת'אבת ( . היומון היה בעל קו שמרני יותר ובעל נטיות מלוכניות ופרו בריטיות מסוימות . שני העיתונים הוותיקים הללו הביאו לשדה הייצוג העיתונאי מסורת, ותק, רצינות, דיוק בדיווחים ועומק פרשני מרשים . שניהם היו בבעלות פרטית, קולות ליברליים עצמאיים ולא תלויים . היומון השלישי, אל – מצרי, היה הצעיר בכולם, שזה מקרוב נולד, ב – 1936 . אף על פי ...
אל הספר