עובד ארכיון 74 ל- ,2014 כ- 650 מיליארד דימויים עלו לרשת בכל יום . סוכנויות הידיעות מודדות את הצלחת הצילום לפי פוטנציאל ההפצה שלו ואי אפשר לנתק את תוכנו מהשימוש המסחרי שעושים בו . הטכנולוגיה מאפשרת לנו לראות צילומים בגודל עצום : אפשר לראות את התמונה על מסך מלא, להגדיל ולראות פרטים מתוכה, ואז הצילום משתנה והיחס אליו נעשה אחר - אפשר להוריד אותו, לגלגל אותו הלאה, להכניס אותו להקשרים חדשים . כל הפעולות האלה דורשות מהצופה להתנהג אחרת ביחס לדימויים . מבחינתי, לראות את הצילום של הילדה הרעבה מתימן בגודל עצום זה דבר לא מוסרי . אבל מנגד אני לא חושב שצריך למדוד את המוסריות של הצלם, המפרסם ואפילו הצופה . כשאנחנו רואים דברים שמעוררים בנו אי נוחות מוסרית, אנחנו צריכים להפעיל פילטרים ולהיות ביקורתיים ביחס למנגנונים שמופעלים בתוך המגרש הזה : מי צילם ? מי מפיץ ? מי הלקוח ? מהי הפלטפורמה ? כשאני רואה צילום על דף של עיתון, אני צופה בו ואין לי שליטה עליו, מבחינתי הוא מסמך . אבל כשהוא מגיע כקובץ דיגיטלי ואני יכול לשחק איתו ועם הגודל שלו, הוא מפסיק להיות מסמך, הוא כמעט הופך להיות קולנוע . במקביל, הצופים הפכו...
אל הספר