219 תרמיל, מושא להרהורים וזרז להתבוננות נפעמת בכול . אחרי הכול, בצד חזון הנביא שלו, בצד ציורה של אמריקה הגדולה שלעתיד לבוא, ויטמן כותב : "לִי נִדְמֶה לְעִתִּים שֶׁאֵדַע אַךְמְעַט אוֹלֹא כְלוּם מֵחַיַּי הָאֲמִתִּיִּים, / אַךְרְמָזִים סְפוּרִים, כַּמָּה סִימָנִים וְאוֹתוֹת עֲקִיפִים קְלוּשִׁים וּפְזוּרִים / אֲבַקֵּשׁלְשַׂרְטֵט כָּאן לְשִׁמּוּשׁעַצְמִי" . תרגומו של פלד נהדר . קל בו להשתהות על כל שורה ולהשתאות מכוחה לכונן דמות אדם, עולם חדש, החל בפתיחה הנודעת "אוֹתוֹ כְּשֶׁלְּעַצְמוֹאֲנִי שָׁר, אָדָם פָּשׁוּט וְנִבְדָּל, / אַךְמַשְׁמִיעַמִלָּה דֶּמוֹקְרָטִית זוֹ, הַמִּלָּה En - Masse ", וכלה בפנייה החותמת את החטיבה, "אַתָּה הַקּוֹרֵא, פּוֹעֵם חַיִּים גַּאֲוָה וְאַהֲבָה כָּמוֹנִי, / לָכֵן לְךָהֵם הַמִּזְמוֹרִים הַבָּאִים" . אותו ביטוי צרפתי, En - Masse , שפירושו "ביחד" או "במקובץ", הוא מהמפתחות להבנת הדמוקרטיה האמריקאית כפי שמהלל אותה ויטמן : האינדיבידואל כשלם וכחלק משלם המחזק אותו בנפרדותו . שוב ושוב חוזרת בשירתו אותה תנועה : "סְחַרְחֹרֶת אָמֶרִיקָה הַסּוֹאֶנֶת, הַשּׁוֹפַעַת, הַמֻּרְכֶּבֶת...
אל הספר