92 להמחיש את מה שנדמה כתפישת עולמה, או את מאבק חייה : "וְהָיָה בִּי כִּמָּהוֹן / וְלֹא הָיָה בּוֹסַף / ( . . . ) וְעָשִׂיתִי בִּי / סִפִּיִם סִפִּיִם / לְהֵעָצֵר וְלִרְאוֹת / / וְגִלַּפְתִּי בִּי / מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת / לִרְאוֹת שָׁמַיִם / / וְקֶרֶן שַׁלְוָה נָגְעָה בִּי" . שיריה, כפסליה, היו לה אפוא כלים לטפס בהם במעלות הרוח או לאצור בהם את האין-סוף שנשמתה יצאה אליו . במלים אחרות, חלפי היתה אמנית רלגיוזית, מיסטיקנית לרגעים . "וּבַשָּׁעָה הַזֹּאת / אֵין חוֹצֵץ בֵּינִי / וּבֵין מַה שֶּׁמֵּכִיל אוֹתִי", כתבה, אבל היטב גם ידעה, כי "כָּל שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנִּי / הוּא לְמַעְלָה מִמֶּנִּי" . אפשר למצוא אצל חלפי מעט מסערת הנפש של המיסטיקן : "טִיל מֻנְחֶה יָרָה אוֹתִי / אֶל קָדְקׂד הַשָּׁמַיִם / ( . . . ) גַּלְגַּל זוֹהֵר סְבִיבִי / חוֹגֵג אֶת גִּלְגּוּלִי" . אפשר למצוא אצלה גם התרסה יוצאת דופן, חצופה כמעט, כלפי האל : "אֱלֹהִים / רַחֲמֶיךָעוֹלִים בְּלֶהָבוֹת / / הַנָּח לִי וְאַנִּיחַ / נִיצוֹץ מֵרַחֲמַי / לְפָנֶיךָ" . ואולם לרוב, דרכה השירית מעודנת מאוד, לעתים מגששת באפילה ובכאב, לפעמים נפע...
אל הספר