פרק ח : קריאה שמעבר למלים – הסיפור כהתרחשות וסיפור האנקדוטה 67 פער זה, המתקיים אף בספרות הדרוש ובתורה העיונית, מודגש במקרה של הסיפורת . אם תורה עיונית יכולה מלכתחילה לבוא בשני האופנים ועל כן בכל מקרה המתח ביניהם איננו חריף, הסיפור החסידי ממהותו נוצר בעל פה ומסופר בקהל משום כך, הפער בין שני חסידים, ונתקשה למצוא סיפור חסידי שלא נולד באופן זה . המישורים יהיה חריף במידה מרובה . בעוד שלגבי הדרשה ניתן להפריד בין התוכן 5 הרעיוני לאירוע ההיגוד שלו, במקרה של הסיפור באים הדברים כרוכים כאחד . חלון הצצה לסוגיה זו ניתן למצוא בסיפור הדברים הבא מפי ש״י עגנון : פעם אחת כשישבתי אצל בובר ודיברנו על החסידות, סיפרתי לו סיפור אחד . לאחר שסיימתי את סיפורי הוציא בובר מחברת ונסתכל בה ונטל ספר שאינו מכורך והראה לי את הסיפור בדפוס . כך ברוב הסיפורים שסיפרתי לו . מזל היה לי לגבי התורות שאמרתי לפניו שהרבה מהן לא היו ידועות לו כל כך או ידועות לו בנוסח אחר . בובר רושם היה כל סיפור שמצא באותם ספרים של סיפורי מעשיות וכל נוסח ונוסח . דבר מעין זה חדש היה בעיני – עד לאותו יום לא ידעתי שיש קבצים כל כך הרבה לספורי מעשיות ...
אל הספר