מעשיות של שנים קדמוניות

פרק ד : המפנה של ר׳ נחמן מברסלב לסיפורי המעשיות 7 מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם . וְזֶה בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים . שֶׁכָּל 3 הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהִדּוּר מִשָּׁם . וְזֶה בְּחִינַת ״וְרַב חֶסֶד״ [ שמ׳ לד, ו ] . בניגוד למתואר קודם לכן כשינה בתוך השדה של התורה, הנפילה המתוארת כאן היא נפילה מכלל פניה של התורה, ועל כן הסיפורים הנדרשים כאן על מנת לעורר את הנופל מתרדמתו הם ממין שונה : ״סיפורי מעשיות משנים קדמוניות״ . בתורה ס׳ ר׳ נחמן אינו מרחיב אודות סוגה זו של סיפורים, אך דבריו הקצרים רומזים לכך שסיפורים אלה לא רק שאינם מהווים לבוש לשבעים פניה של התורה ( כסיפורים של הע׳ פנים ) אלא הם מהווים שורש להם, באופן בו שבעים פני התורה יונקים את חיוניותם ממעשיות אלו : ״שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים [ של התורה ] מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהִדּוּר מִשָּׁם״ . דבריו של ר׳ נחמן כאן פרגמנטריים אך כוללים את המושגים ״עתיק״, ״זקן״, ״הדרת פנים״, ״רב חסד״ – כל אלה הם מושגים השאובים ממעמד האידרא רבא ואין זה פלא, שהרי תורה ס׳ פותחת עם דברי רשב״י בראשיתה של האידרא ש...  אל הספר