ג. אנלוגיות אפשריות מחיי משוררים אחרים שעזבו את מקומם

54 דיוקן של פרשן – ר׳ אברהם אבן עזרא מנחם ודונש, ולכן שלומו וכבודו לא היו מסורים לחסד או לשבט בידי מי שחזק ממנו . אך כדרכם של משוררי ספרד, פרנסתו הייתה תלויה בחסדם של ״נגידים״ ( ראשי העדה היהודית ) , ״גבירים״ ו״נדיבים״ בעלי ממון ואוהבי שירה וחכמה, שעל מנת לזכות במתנת ידם הוא היה צריך להסתופף בקרבתם, לכתוב למענם שירים וספרים, להיאבק על מעמדו עם מתחרים, ולהישמר מ״מלשינים ומחרחרי ריב, אמיתיים או מדומים, שמא יצליחו להבאיש את ריחו בפני הנדיב ולסתום את מקור פרנסתו״ ( שירמן - פליישר, בספרד המוסלמית , עמ׳ 65 ) . תמיכת הפטרון לא האריכה ימים בדרך כלל, והחיפוש אחר פטרונים מתחלפים הוא הסיבה העיקרית לנדודיו הקודמים של ראב״ע ברחבי ספרד וצפון אפריקה . תלאות ״הנדוד״ ( כולל סבלם של ילדיו אשר עזבם מחמת הרעב ) מתוארים במכתב התהילה המחורז שהוא שלח אל איש חסדו, חכם ההלכה ר׳ שמואל אבן ג׳מאע ( שישב בתוניסיה בעיר קַאבֶּס ) , ובייחוד בשיר השבח ״גבהו שחקים אל הֲדוֹם נכנעו״ המשולב בו ( כהנא, ראב ״ ע , ב׳, עמ׳ 34 - 36 ) . 3 בָּאוּ שְׁנוֹת טוֹבָה וְחָלְפוּ כָל יְמֵי / אֵבֶל, וְהֵם כַּשִׁבֳּלִים נִבְלָעוּ . הִתְחַב...  אל הספר