דיוקן בשביל הדורות שינוי בגישה, הנישואים נתפסו כמימוש של תכנית אלוהית ושל מעשה הבריאה : ״רבי פינחס בשם רבי אבהו : בתורה בנביאים ובכתובים מצינו שאין זיווגו שלאיש אלא מן הקב״ה״ ( ב״ר סח, ג, עמ׳ ) . ויותר מכך : קשר הנישואים מתואר בכמה מקורות ארץ ישראליים כתנאי הכרחי לחיים מאושרים ( ב״ר יז, ב, עמ׳ - ) . וכך מסכם שרמר את ממצאיו : המקורות התלמודיים מעידים, בדרכם, על שינוי עמוק בתפיסת הנישואים שהתרחש בחברה היהודית במאות הראשונות לספירה . אם בתקופה קדומה נתפס קשר זה בעיקר בממד של ההתקשרות המשפטית בין הגבר לאבי האשה, הרי שבתקופת המשנה והתלמוד הוא עבר שינוי, ומכאן ואילך הוענק בו דגש גובר והולך להיבט של יצירת הקשר האישי בין שני בני הזוג וליחסים הרגשיים 0 ביניהם . שרמר התייחס במחקרו להיבטים השונים של חיי הנישואים ומעמד האשה בתוך המשפחה, והגיע למסקנה כי ״ניתן ללמוד על עלייה הולכת וגוברת במעמד האשה- השאלה היא האִם תמורות אלו באו לידי ביטוי גם האֵם בתוך התא המשפחתי״ . בחיים הציבוריים . האם חלו שינויים במקצועות הנשים, האם התקיימו מוסדות לימוד לנשים, האם היו הנשים שותפות לפולחן הדתי ? ספראי דן בשאלת מק...
אל הספר