ד. צוואת דוד כמפתח להסבר פערי ההערכה בין חכמי ארץ ישראל לבב לביחס לדמותם של יואב אבנר ועמשא

פרק תשיעי : יואב, אבנר ועמשא – בין ארץ ישראל לבבל בחפים מפשע, השתמשו בידיעותיהם הנרחבות בתורה ובבקיאותם בהלכה והפרו את הפקודה . מה פשר יחסם האפולוגטי של חכמי ארץ ישראל לאבנר ולעמשא, בעוד שהם אינם חוסכים שבט לשונם בבואם לתאר את דמותו של יואב ? האומנם לא ידעו להבחין בין שר הצבא שדמותו הקשוחה עוצבה מתוקף תפקידו במלחמות הבלתי פוסקות שנכפו עליו ועל צבאו, והיא פרי מסירותו לדוד במשך שנות הנדודים הרבות, ובין שרי הצבא שהדאגה למעמדם בחצר המלוכה היא שניווטה את מושאי נאמנותם ? צוואת דוד בנוגע ליואב יוצרת דיסוננס חזק בקרב מי שמכיר את פועלו של יואב ואת מסירותו למען דוד וממלכתו כפי שמתוארים בכתוב . נוצרת תחושה של אי התאמה בין מאמצי יואב במשך כל השנים ובין הגמול הצפוי לו . ההסבר על אודות חטאו של יואב לאבנר ולעמשא בצוואה, לא רק שאינו מאזן את הדיסוננס אלא אף מגביר אותו, שכן מניעי פעולתו של יואב, לפחות בכל הנוגע לאבנר, נבעו גם משיקולי טובת הממלכה . אי הנוחות הנגרמת לנוכח צוואת דוד היא המפתח להבנת אופי הדרשות הארץ ישראליות העוסקות בדמויותיהם של השלושה – יואב, אבנר ועמשא . האידיאליזציה של מלכות דוד בספרות ...  אל הספר