ג. יחסי האחווה בין משה לאהרן

פרק חמישי : המסורות על אהרן ותרומתן להבנת התמורות במעמד הכהונה ואילו אלו לא פותחו בדרשות, שהוקדשו לרוב לתיאור האחווה הגדולה משה לאהרן, נטולת המתחים בין השניים, ודאגה כנה של זה כלפי זה . נעיין בכמה מן המסורות, ונבדוק אם מלבד המגמה המרכזית של הנחלת ערך האחווה, ניתן לעמוד גם על מגמה דידקטית חינוכית סמויה, העשויה לבאר דגשים ייחודיים של מסורות אלו . . זה שמח בגדולתו של זה מספר דרשות מתארות בווריאציות שונות את שמחת אהרן על מינויו של משה, ואת שמחת משה עם משיחת אהרן לכוהן גדול . שמחת אהרן מתוארת בכתוב ככזו שתתרחש במפגש הראשון עם משה ( שמ׳ ד, יד ) . העובדה שחכמים ראו צורך להעצים מובנת מאוד, שכן אך טבעי הדבר שעינו של אח בוגר תהיה צרה במינויו תגובה זו של האח הצעיר ממנו, והצבתו ככפוף לו . שמחת אהרן משמשת אפוא דוגמה ומופת לתגובה אצילית נטולת קנאה במצב שבו יכולה היתה לצמוח . מה שפחות מובן הוא מגמתן של הדרשות המשבחות את משה על שלא נתקנא במינויו של אהרן אחיו לכוהן הגדול . קנאה בסיטואציה כזו נדמית כחריגה בין אחים רגילים, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במשה הענו מכל אדם, שקריאתו ״המקנא אתה לי ומי יתן כל עם ה׳...  אל הספר