בימת חייה 58 היה שם פעם בית ספר, והפכו אותו לאולפן . היו איתנו עולים מדרום אפריקה . היו אז מאורעות בדרום אפריקה ולכן הם עלו לארץ . יניב : הם היו יוצאי ליטא . ליא : נכון . הם דיברו גם בדיאלקט של יידיש ליטאית . הם היו מאוד עשירים, לכולם הייתה מכונית והם עשו להם גן ילדים . בחוץ עמדו המכוניות המפוארות שלהם, ורק אני וצביקה שני קבצנים . . . הם ידעו קצת עברית מדרום אפריקה . אבל היה לנו מורה טוב, קראו לו ראובן בַּר סֶבֶר . הוא היה אביו החורג של העיתונאי רון בן ישי . אנחנו אמרנו שאנחנו שחקנים והוא הכניס אותנו לכיתה ג׳ . לא הבנתי מילה ממה שאמרו, הם דיברו אנגלית ועברית . את האנגלית הבנתי, מהעברית לא הבנתי מילה . יניב : כמה זמן הייתם באולפן ? ליא : ארבעה חודשים . יניב : ובמה עבדתם שם ? ליא : לא עבדנו . באולפן היה אוכל, וקיבלנו כמה גרושים מהסוכנות . יניב : וכשהייתם באולפן, ידעתם שתגיעו להבימה ? ליא : בכלל לא . לא ידענו מה יהיה . בינתיים התחלנו לצאת, והכרנו אנשים . בתיאטראות שמעו שבאו שני שחקנים . הכרתי אז את שמוליק סגל ואת שמעון פינקל, שהיה מנהל הבימה עם זכות וטו . פינקל היה צוחק עליי שהיה לי שועל ...
אל הספר