בימת חייה 38 שמתחיל במילים : “כשהחתונה תעבור אני אברך את ברכת הגומל . . . ״ . מרים לעומתך עשתה את כל הסצנה הזו בנחת, בטמפו איטי יותר . אז איך את בונה תפקיד קטן שאין בו משהו ? מה גרם לך להתרוצץ חסרת מנוחה ? 15 ליא : אני חושבת שאני חשבתי על התפקיד הזה אחרת ממה שמרים חשבה . את התפקיד הזה אפשר לעשות בכל מיני צורות ובקצב שונה . אתה יכול להיות לעשות את זה לאט כשמחלה מסכנה ומרחמת על עצמה : “הלוואי שכבר הכול ייגמר וניפטר מהצרה הזו״, אבל אני לא רציתי לעשות אותה כך . יש גם עוזרות מסוג אחר . הייתה לי עוזרת שהייתה עובדת מאוד מהר בבית . היום יש לי עוזרת שעושה הכול לאט . הקודמת הייתה מנגבת ברגע, והעוזרת שיש לי היום מזיזה לאט-לאט, מנגבת, מחזירה הכול בעדינות ובאיטיות . הקצב הפנימי שלהן שונה . אתה מחליט על התפקיד מה יהיה הקצב הפנימי שלו . מחלה, לדעתי, רצה . היא רוצה לעזור, היא רוצה להיות יעילה יותר, ויש לה גם נרווים, עצבים משלה, ואתה צריך, כשאתה בונה תפקיד, לחשוב איך אתה בונה את האדם . גם חשוב לזכור מה אני מדברת בטקסט . מה אתה רוצה להציג בטיפוס, זה מאוד חשוב . יניב : כשעושים דאבל לא בונים את אותו תפקיד...
אל הספר