186 עמליה זיו 2 מאלווי מגדירה את ההנאה האידיאולוגיה הפטריארכלית . הוויזואלית בקולנוע כמשתייכת לשני סוגים . הראשון הוא ההנאה הסקופופילית - ההנאה מהתבוננות באדם אחר כאובייקט, הנאה שהיא ארוטית במהותה וקשורה לדחף המציצני ; השני הוא ההנאה שבהזדהות עם אני אידיאלי, הנאה שהיא נרקיסיסטית במהותה . שני סוגי ההנאה הללו קשורים להבנה של סיטואציית הצפייה הקולנועית דרך שתי מטפורות פסיכואנליטיות שונות . האחת היא המטפורה של חור המנעול : הצופים יושבים באולם החשוך, רואים ובלתי נראים, מביטים בעולם הסגור שנגלה להם על המסך ; המִסגור של חור המנעול משוחזר על ידי המסגור שמספקות עינית המצלמה ועדשת המקרן . המטפורה השנייה היא זו של המראה - כשם שהילד שניצב מול המראה מכיר את עצמו בהשתקפותו כשלם וקוהרנטי יותר מכפי שהוא חווה את עצמו, ובאמצעות הפנמת דמותו במראה יוצר את הבסיס לאני האידיאלי שלו, כך הצופה מוצא בגיבור אני אידיאלי, בן דמות מושלם יותר, שאתו הוא יכול להזדהות . מאחר שהקודים הקולנועיים מובְנים בהתאם לחוקי הפטריארכיה ההטרוסקסואלית, שתי ההנאות הללו מפוצלות על ציר ההבדל המיני, כלומר הקולנוע ההוליוודי מספק אובייקט ...
אל הספר