11 הימים האחרונים של הפ־פ־או

112 מירי פרייליך הייתה "להראות לעולם כי היהודים התקוממו בגטו כנגד האויב הגרמני", אולם מהלך האירועים בגטו ובאזור וילנה שינה את 2 עמדותיו, והוא החליט לצאת אל היער ולהצטרף אל הפרטיזנים . בעקבות השינוי בעמדותיו ובגלל יחסיו המתוחים עם גנס הוחלט במטה שגלאזמן יעמוד בראש הקבוצה הראשונה של הפ-פ-או שתצא ליער . חברי מחתרת, שנשקפה להם סכנה מידית מצד גנס, ביניהם חברים שנרדפו ונעצרו על ידיו מספר פעמים, צידדו בעמדת גלאזמן . הנהגת המחתרת החליטה כי יש להמשיך את פעילות המחתרת בהכנות להתקוממות, אך גם להוציא קבוצות ליער . כיוון שקבוצת גלאזמן הייתה הקבוצה הראשונה של הפ-פ-או שיצאה ליערות נארוץ', הוטל על גלאזמן ליצור קשר עם פיודור מארקוב, ראש הבריגדה הביילורוסית, אשר פיקד על יחידות הפרטיזנים 3 כשנה לאחר בנארוץ', ולהכין את המקום לקליטת קבוצות נוספות . מכן, בהיותו פרטיזן ביער רודניקי, תיאר קובנר את התלבטויות המטה באותם ימים והצטער על ההחלטות שהתקבלו : "ייתכן כי לא היינו צריכים באותם ימים למסור את ויטנברג ולא היינו צריכים להרשות שגלאזמן וקבוצתו יעזבו את הגטו באותו זמן . זו הייתה מכה קשה שפוררה את הכוחות שלנו . ...  אל הספר
רסלינג