136 צביה ליטבסקי כַּמָּה שְׁבָטִים כְּבָר נִשְׁבְּרוּ עַל גַּבּוֹ, כִּי בְּעָבְרוֹ בַּשָׂדֶה נִכְנַס וְרָעָה בַּקָּמָה, הוּא הוֹלֵךְ וּמַרְחִיק וְלוֹעֵס ; [ . . . ] כָּכָה הִתְגּוֹדְדוּ הַטְּרוֹיִים אַמִּיצֵי-הַלֵּב וּבְנֵי בְרִיתָם גְּדוּדִים עֲצוּמִים סָבִיב לְאַָיַס הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם 163 כְּאוֹתָם הַדָּגִים הַקְּטַנִּים הַנָּסִים עַל נַפְשָׁם מֵאֵימַת דוֹלְפִין רַב-מִדּוֹת, וּמָלְאוּ מִפְרְצֵי-יַמִּים הֲמוֹנָם, חַתִּים מִפָּנָיו, כְּי יִטְרֹף וּבָלַע אֶת כָּל אֲשֶׁר יַדְבִּיק, - כָּכָה נֶחְבְּאוּ הַטְרוֹיִים אָז תַּחַת כָּל שֵׁן וְכָל אֶבֶן 164 בְּמֵימֵי הַזֶּרֶם הַסּוֹעֵר [ . . . ] וְאַנְשֵׁי הַחַיִל עוֹד שׁוֹקְקִים מִסָּבִיב לַמֵּת, כְּאוֹתָם זְבוּבִים מְזַמְזְמִים בְּחַצְרוֹת הָרוֹעִים עַל כַּדֵּי הַחֲלִיבָה הַמְלֵאִים בְּיַרְחֵי הָאָבִיב הַצַּחִים, כְּשֶׁמְלֵאִים הַכֵּלִים הֶחָלָב, 165 ברצוני להתעכב על התמונה המסיימת את השיר השמיני בתיאור ליל לוחמים לפני יום קרב : אֶלֶף מְדוּרוֹת הֵאִירוּ עַל פְּנֵי כָּל הַמִּישׁוֹר, וּבְאוֹר כָּל - מְדוּרָה וּמְדוּרָה וּלְנָגְהָהּ חֲמִשִּׁים...
אל הספר