יד. [מהו ניגודה של טענה מחייבת]

106 אריסטו זאת כך : נניח שיש סברה אמיתית ביחס לטוב שהוא [ אכן ] טוב ; סברה שונה ממנה, שקרית, גורסת שאותו דבר אינו טוב, וסברה אחרת גורסת שהוא רע . איזו משתי הסברות האחרונות מנוגדת לסברה האמיתית ? ואם השתיים חד הן, באמצעות איזו [ משתי התבניות המילוליות ] נוצר הניגוד ? טעות היא לחשוב שסברות מנוגדות מתייחדות בכך שהן חלות על דברים מנוגדים . שהרי הסברות על אודות הטוב שהוא טוב ועל הרע שהוא רע הן ככל הנראה אותה סברה גופה, ובין שמדובר בסברה אחת או יותר - זו אמת . והרי אלה שני דברים מנוגדים . אבל הניגוד מקורו לא בכך שהסברה חלה על שני דברים מנוגדים, אלא בכך שהיא עושה זאת באופן ניגודי ] enantiôs [ . אם ישנה סברה ביחס לטוב שהוא טוב וסברה אחרת שאינו טוב, אלא שהוא דבר אחר שאינו קיים ואינו יכול להתקיים [ במסגרת המושג "טוב" ] , אין לקבל [ כניגודו של הטוב ] את הסברה לגבי אף אחד מהדברים האחרים הללו, לא זו שקיים מה שאינו קיים ולא זו שמה שקיים אינו קיים ( שהרי אין גבול לשני הדברים האלה, גם לכך שמה שאינו קיים קיים, וגם 10 5 b1 23 107 על הפירוש לכך שמה שקיים אינו קיים ) ; אלא [ יש לקבל כניגודה של הסברה האמית...  אל הספר