טראומת אלוהים חסר האחר במונותיאיזם

233 תיאולוגיה ביקורתית האחד של המונותיאיזם כל-כך-אחד שאם נתמיד בלוגיקת הרדוקציה המחסלת של הריבוי, אף נאמר שהוא אמור אינפיניטסימלית לשאוף לאפס, לביטול עצמי, וזה נוגע לחסר של האחר האלוהי ולטראומה הנוגעת לכך . דבר שאולי גם נוגע לעובדת היותו בחסר או חסר כל ממשות מבחינה תיאולוגית צרופה . חסר זה שהוא אולי מקור עוצמתו, או מקור עוצמת האמונה בו . למעשה אפשר להגדיר את הרדיקליזציה המונותיאיסטית כתנועה, כשאיפה לעבר האחד המושלם : מהאחד אל האחד-עוד-יותר, או : מהבערך- אחד אל האחד-המושלם : ~ 1 > > > 1 ! תנועה זו מצויה בבסיס מעגל האלימות הפוריטנית, מעגל שעמל כל הזמן על הסוואת חוסרו של האחד, על הסוואת אי-אחידיותו המושלמת של האחד, ובכך בכלל הסוואת חֶסֶר-קיומו . כידוע, מרוץ האלימות, שהחל הרבה לפני דינמיקת הרדיקליזציה שבה דעאש מניס לאחור את אל קעידה כמתון להכעיס, אילץ רבים לדון שוב ושוב באופייה האלים של מסורת המונותיאיזם, תוך כדי ניסיון לחזות זאת לאחור עוד מימי המקרא ואף ה- Ur - מקרא של ימי מצרים, כפי שעושה יאן אסמן בעקבות פרויד של משה האיש והדת המונותיאיסטית וכפי שעשתה רגינה 23 לאחרונה עדי אופיר שוורץ בספ...  אל הספר