] 34 [ לָב ן לבנות ליצור לובן בתרבות המערבית, משום שלאנשים לבנים הייתה שליטה רבה לאין שיעור על הגדרת עצמם, ובעצם גם על הגדרת אחרים, לעומת האחרים האלה . שנית, אני עוסק בעיקר, אם כי לא בלעדית, בייצוגים חזותיים ( ובייחוד צילומיים ) . ואולם ראייה היא חוש מיוחס בתרבות המערבית מאז ימי הביניים, ולמן אמצע המאה התשע עשרה נעשה המדיום הצילומי אמצעי מרכזי וסמכותי לידע, למחשבה ולהרגשה . כך שוב, אין שום ממד של "רק" בהגבלת המיקוד לחזותי ולצילומי . הספר מאורגן בתנועה מן הכללי ביותר אל הפרטי ביותר . פרק 1 ( "עניין הלובן" ) בוחן כמה מן הסוגיות המתודולוגיות והמושגיות הכלליות הכרוכות בנושא . אני פותח בנקודה פרטית מאוד בעצם של יחסי האישי לעניין, מתוך כוונה למקם את המשך הדברים בפרטיותו של האדם הכותב אותם . בכך אין בכוונתי לקפל את הלובן לתוך הסובייקטיביות שלי עצמי, וגם לא להתיימר לדבר בשם כל האנשים הלבנים ; אבל גם איני מאמין שידע מתקיים בנפרד מאנשים ממש שיודעים . יתרה מזו, עמדת הדיבור בתור אדם לבן היא עמדה שאנשים לבנים כעת כמעט לעולם אינם מכירים בה, וזהו חלק מן המצב והעוצמה של לובן : אנשים לבנים תובעים ומשיג...
אל הספר