] 49 [ רפואה פליאטיבי ת בשלבי סוף החיים קרובה . בהיבט זה, סוף החיים הוא הדוגמה הקיצונית ביותר לביטוי "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" . רבים משווים בין ליווי של סוף החיים לתהליך הלידה, ואכן מדובר בשני התהליכים הטבעיים והבלתי נמנעים ביותר בחייו של אדם, שבהם הוא עובר משלב אחד לאחר בקיומו . בשני המקרים, בהנחה שלא מבצעים פעולות לא טבעיות, אי אפשר לתכנן מראש את התהליך . במהלך טבעי של הדברים, אין אפשרות לגרום לתינוק לצאת לאוויר העולם על פי הזמנה, וכאלה הם פני הדברים גם בסוף החיים . נוסף על כך בשני המצבים יש לנסיבות ולליווי שעוברים האנשים הקרובים חשיבות והשפעה על התהליך עצמו . ככל שתינוק רצוי יותר ומגיע לסביבה אוהבת, תומכת ובעלת יכולות, כך גם חוויית הלידה תהיה רגועה יותר, וקבלתו לעולם ואת העולם תהיה טובה יותר . בדומה לכך, בסוף החיים, ככל שאדם נפטר לפי הסדר הטבעי של הדברים, בגיל מתקדם ובנסיבות שבהן הוא חש מינימום סבל, כך גם חוויית המוות שלו תהיה, ככל הנראה, קלה יותר, ופרדתו מהעולם טובה יותר . קווי ההשקה בין שני השלבים הללו מביאים לכך שיש אנשי מקצוע שמלווים אנשים במסעם האחרון, המכנים את עצמם "דוּלו...
אל הספר