93 הנרטיב המזרחי החדש בישראל איסלאמית שלהם והכפיף אותם לכרוניקה היהודית – אירופית של שטעטל ופוגרום . בניגוד לייצוגים עכשוויים של אנטישמיות – מוסלמית טבועה, בדוגמה זו ניכרת מחויבות מוסלמית לשימור הזהות היהודית כפי שהייתה מוכרת בעולם זה . גם יהודים וגם מוסלמים רואים בזהות היהודית חלק ממכלול של ציוויליזציה יודאו – מוסלמית רחבה, ואילו היטמעות בסגנון המערבי נראית כבגידה במסורות שהן בו – בזמן משותפות מבחינה תרבותית ומובדלות מבחינה דתית ( שם : 61 ) . החיתוך הרביעי הוא ניתוק ( Dis - chronicity ) : טמפורליות והפרדוקסים של המודרניזציה . על פיו, הוצאת הקהילות והעברת גופם של בני הקהילות אל מרחב מדומיין חדש, האלטנוילנד, וגם שבירה היסטוריוגרפית - הפרדת יהודים ממקום מחייתם, המאובן מבחינה תרבותית, ושילובם במצעד הדינמי של התרבות האוניברסלית . לדברי שוחט, נרטיב המודרניזציה השליך זהות לאומית מערבית על מדינה שמבחינה גיאוגרפית נמצאת במזרח התיכון, ושאוכלסה ביהודים מזרח – אירופים וגם ברוב מזרח תיכוני - פלסטינים ויהודים לא – אשכנזים ( שם : 63 ) . החיתוך החמישי הוא צרימה ( Dissonance ) : מתודולוגיה כשבירה של ה...
אל הספר