98 דורית גוטספלד סוגיות פוליטיות-לאומיות תלויות מקום . כעת, ההבדלים בין הסופרות באים לידי ביטוי במיוחד בקו הסגנוני שכל אחת מהן מובילה ובמידת החדשנות והמקוריות הסגנונית והלשונית שלה . הפרק הנוכחי יתמקד בשני קובצי הסיפורים של עטעוט התרבוש של מוצארט ( 1998 ) ו מכנסי הפיתוי ( 2002 ) ; ברומן של אל-סמאן האצבעות הנסתרות ( 1992 ) ובקובץ הסיפורים של בכריה התיבה ( 2002 ) . סגנון כתיבה שהפך שכיח בשלב כתיבה זה בקרב הסופרות הצעירות, במיוחד אצל סופרות מהגדה המערבית, הוא סגנון 211 אין זה סגנון ייחודי לנשים דווקא, אולם הסופרות הפנטזיה . אימצו אותו לשם ביטוי מחאתן ובעייתן . יתרונו של סגנון כתיבה שכזה מתבטא באפשרות שהוא מעניק לעסוק בחופשיות ובמקוריות כמעט בכל דבר, כולל סוגיות פוליטיות-לאומיות רגישות . הסופרת הירושלמית דימה אל-סמאן, הנחשבת לאחת הסופרות הפלסטיניות הצעירות הבולטות מבחינת מספר היצירות שהוציאה, משתמשת בסגנון זה באופן עקבי ביצירותיה . אל-סמאן נולדה ב- 1963 בירושלים, ושם למדה לימודים יסודיים ותיכוניים . היא המשיכה ללימודים גבוהים באוניברסיטת ביר-זית שבגדה המערבית והשיגה תואר ראשון בשפות בשנת 1...
אל הספר