308 חידת דיין זאת ועוד, בפוליטיקה פרלמנטרית מקובל להניח שראש הממשלה הוא ראשון בין שווים בממשלה, אך בדמוקרטיה קואליציונית רבת- סיעות ייתכן מצב, שבו השרים אינם שווים, וכוחו של ראש הממשלה אינו שווה להם . במצב, שבו סרים חברי קבינט למרותו של ראש הקבינט מתוך נאמנות ולא מתוך שכנוע, יכול שר למקד את פועלו בשכנוע ראש הקבינט, וזה יטיל את מרותו באופן סמוי על הקבינט ועל הפרלמנט . במקרה כזה לשר, המבין את התועלת שבטכניקה זו, תהיה השפעה רחבה ביותר, וכך גם השפעתו של ראש הממשלה . בכך נפגע לא רק עיקרון מקודש של הפרדת רשויות, ובו הכנסת מאבדת מכוח ביקורתה, אלא נפגעת גם ריבונותו של העם המיוצגת במוסדות השלטון . אם נכונה טענתנו - שהקלע שבו השתמש דיין הופנה בעיקר לשכנע את בגין, והיה די בכך כדי להביא להחלטות הרצויות לו - אין ראש הממשלה והשר שווים בין שווים, אלא מורמים מהשרים האחרים . המסקנות הללו מכוונות לכך, שהמקרה הייחודי שבו דָנוּ מציג מצב אפור שמצוי בשולי התיאוריה הדמוקרטית מבחינת כוח הסברתה . ואולי יש מקום להתאימה למציאויות של חברה כישראל ולדמוקרטיות פרלמנטריות נוספות, כמו אלה המתקיימות במדינות אמריקה הדרו...
אל הספר