144 חידת דיין ועליה לקפוץ למים הקרים, הקרים מאוד, שבמרכזם גוש קרח גדול – החלטת 242 . " ועל כך הוסיף : "חזרתי והדגשתי את עמדתי כי על ישראל להילחם על יעדים שהם חיוניים לה ( כמו שרם א ( ל ) -שייך הדרושה להבטחת שיט ישראלי לאילת ) ולא על קלפי מיקוח, כלומר על שטחים שאינם דרושים לנו [ . . . ] כגון תעלת סואץ . " ביומנו ציין : "עלינו לעשות זאת עכשיו כדי שנגיע באחד הימים לחוף השלום . 230 למרות כל הקשיים הכרוכים בדבר עלינו ללכת לשיחות יארינג . " ראשת הממשלה נזפה בו על שמיהר להתבטא בפומבי בנושא שהדיון בו לא הסתיים בממשלה, והוא התנצל, הבהיר שלא התכוון, אך מי שהכירוֹ ידע שזה סגנונו . לא הייתה זו הפעם הראשונה וגם לא אחרונה שנהג להכריז על יוזמותיו בציבור, שבו היה עיקר כוחו, לא רק להבהרת המעשה הממשלתי, אלא גם – ואולי בעיקר – כמסמן דרך . לימים יתעמת כשר חוץ עם ראש הממשלה בגין על זכותו בתור שר חוץ לבטא את דעותיו כיוזמותיו המדיניות שישמיע לפני אישי עולם . עוד כשנה חלפה לפני שהצעתו המגובשת הובאה לדיון בממשלה . ב- 22 במארס 1971 יכול היה לציין ביומנו בסיפוק רב, שהממשלה אישרה את הצעתו להסדר ביניים עם המצרים ת...
אל הספר