16 חידת דיין והתנגד לכל עיסוק שאינו חקלאות, בכלל זה שירות ב״הגנה״ . הוא לא ידע יותר משתי מילים בערבית, וכשראה ערבים היה אומר : 4 "תראה מבטים של רוצחים . " קשה לקבוע בוודאות מה היו השפעותיו של האב על הבן, ואולם בהתנהגותו הבוגרת ביטא דיין יחס מתריס ושונה לכמה מתכונותיו . הוא סלד מעסקנות מפלגתית ונטה להתרחק מכל עיסוק הקשור לכך, כפי הנראה בהשפעת אביו . יחסו לערבים היה שונה מיחסו של אביו אליהם ; הוא ראה בהם בני אדם שידעו להסתגל לתנאיה הקשים של הארץ . הוא לא התכחש לכך שהערבים היו יושבי הארץ ושהציונות באה במקומם . הוא שנא פתוס והגזמות שהיו שגורים בפיו של אביו, והשתדל להיות תכליתי וישיר . הוא שנא פחדנות וחולשה, וזכר היטב את מבטה המפוחד של אימו כשאביו הצית את צריף העץ בדגניה א׳ ונסוג מבוהל מאימת הערבים הפורעים . כל חייו הבוגרים רחק משה מאימת החולשה והפחד ונטה לנחישות 5 ואומץ לב . את אימו דבורה תיאר משה דיין כדמות שהעריך מאוד . היא שילבה מרכיבים של אהבת אם ותחושה שזו לא מוצתה לגביו עד תום . הוא אהב אותה, אך חש שנפשה נקשרה באחיו הצעיר זוהר, שבו ראתה שלמות יותר מאשר בו . "את אימי הערכתי מאוד,״ 6 כ...
אל הספר