ד. זהותם של שני הצדיקים

136 | שיר של חסד הצדיק לשניים אִפשר לו להביע את הערכתו לכל הצדיקים הראויים בעיניו, שכן כך היה יכול להתייחס אל כל אחד מהם כאל צדיק תחתון, ובה בעת לשמור לו את מעמד הצדיק האמתי היחיד — הרי הוא הצדיק העליון . 53 אם כן, לקטגוריה "צדיק תחתון" שייך כל צדיק העוסק בפעילות ארצית . אפשר להחיל אותה על כל הצדיקים הראויים שר' נחמן מכנה "צדיקי הדור", וכן 54 ההבחנה על היבט מסוים באישיותו, כלומר ההיבט של צדיק הדור בו עצמו . בין הצדיק התחתון לצדיק העליון מתבהרת כאשר מכנים אותם משה ויוסף . 55 מתברר שר' נחמן הולך בעקבות המקור הזוהרי בזיהוי הצדיק העליון עם יוסף . עם זאת הרעיון הזוהרי שבנימין הוא הצדיק התחתון אינו מופיע בשום מקום בתורתו, ונראה כי בנימין הוחלף בדמותו של משה, המוצג כצדיק התחתון, גם אם בעקיפין ושלא לפי ההייררכיה הזוהרית הקונבנציונלית . בכתבים קבליים משה מזוהה בדרך כלל עם דעת, זיקה שר' נחמן עוסק 56 ואף ר' נחמן עצמו קושר את בנימין בדעת פעם אחת באמרו בה שוב ושוב . בארץ ישראל התיידד ר' נחמן עם ר' אברהם מקאליסק . עוד על קשריו עם צדיקים בני דורו ראו 117 – 116 . Rapoport - Albert, Hasidism after 1772...  אל הספר