הציפורים של יאיר הורביץ ושל הסקוטים | 155 | שהעולם המודרני עוד לא הגיע אליו" . ועוד הוא מספר על זיכרון נחמד מימי המנדט, ימי עוצר, והוא וחבריו יושבים על מעקה המרפסת וחיילים בריטים באים וסורקים את הבית : "עלו ירדו, וכשירדו מהבית שלנו החוצה, לפתע האחרון שבהם, שהיה נמוך, בבת אחת הסתובב כלפינו ואמר I am Scottish , כאילו : 'אני לא שייך אליהם', וזרק לנו שני שוקולדים" . וממקום תמים וטהור כזה, שיש בו חיילים שאוהבים ילדים קטנים, "ודאי צריכים לבוא משוררים גדולים", "שהם פחות מתוחכמים, פחות מלאים את העולם המסחרי, האורבאני, שיש שם משהו שנוגע יותר בשורשי האדם ובגורלו של האדם, במובן זה של חיים ומוות" . 4 נכון ששירת מקדרמיד מנסה "לגעת בשורשי האדם ובגורלו", אבל תמימה וטהורה היא לא, ובהחלט לא חסרת תחכום . אדרבה, שני הקטעים הארוכים שתרגם הורביץ מתוך השיר הארוך מאוד "אדם מבושם מסתכל בברקן" ( "מבושם" במובן שיכור ) , לא זו בלבד שהם מתוחכמים, אלא שהגותם מסובכת ביותר, ולנוכח מילוליות התרגום של הורביץ ושפע הטעויות שלו בהבנת האנגלית 5 אני תוהה אם באמת ירד לסוף דעתו של המשורר . אני, מכל מקום, לא ירדתי לעתים קרובו...
אל הספר